חשבתם פעם איזה מזל זה שיש לנו אדון אחד ויחיד שדואג לנו? כשעם ישראל יצא ממצרים, קרה דבר מיוחד. ה' עשה לנו ניסים ונפלאות והוציא אותנו לחופשי מבית העבדים, ומאותו רגע הפכנו להיות שייכים לו. המילים כִּי עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מלמדות אותנו שה' הוא האדון האמיתי שלנו. בגלל שאנחנו שייכים לה', אנחנו בעצם חופשיים, ואף אדם אחר לא יכול באמת לקנות אותנו או לשלוט בנו לגמרי. השטר שבו ה' כביכול "קנה" אותנו קודם לכל שטר של אדם אחר. לפעמים, אדם עשה מעשה לא טוב כמו לקחת משהו שלא שלו, והוא נאלץ לעבוד אצל אדם אחר לזמן קצר כדי לתקן את המעשה שלו. אבל גם אז התורה מזהירה: לֹא יִמָּכְרוּ מִמְכֶּרֶת עָבֶד. כלומר, אסור למכור אותו בביזיון, כמו שעושים בשוק מול כולם, ואסור להתנהג אליו כמו אל עבד לכל החיים. צריך להתייחס אליו בכבוד, ממש כמו אל פועל רגיל, ולזכור שתמיד כולנו קודם כל העבדים של ה'.
ויקרא, פרק כ״ה, פסוק מ״ב
פרשת בהר
כִּֽי־עֲבָדַ֣י הֵ֔ם אֲשֶׁר־הוֹצֵ֥אתִי אֹתָ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם לֹ֥א יִמָּכְר֖וּ מִמְכֶּ֥רֶת עָֽבֶד׃
שיתוף הפסוק
נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.