ויקרא, פרק כ״ה, פסוק מ״ג

יצא לכם פעם לבקש ממישהו לעשות משהו, סתם כדי להרגיש שאתם אלה שקובעים ומחליטים? התורה מלמדת אותנו איך להתנהג כשיש לנו כוח על מישהו אחר. בימי קדם, כשאדם היה עובד אצל אדון, התורה קבעה גבולות ברורים מאוד. היא אוסרת על האדון להשתמש בכוח שלו כדי להשפיל את העובד. המילה תִרְדֶּה פירושה לשלוט, והתורה מזהירה שלא לשלוט בעובד בְּפָרֶךְ. הכוונה כאן היא לא רק לעבודה קשה, אלא לעבודה שאין בה שום תועלת. למשל, לבקש מהעובד לחמם כוס שתייה כשבכלל לא צריכים אותה, רק כדי שלא ישב בחיבוק ידיים. סוג נוסף של עבודה כזו הוא לתת משימה בלי סוף מוגדר, כמו להגיד "תעבוד בגינה עד שאחזור". המטרה של המשימות האלה היא רק להראות מי החזק ולשבור את הרוח של העובד. אבל איך אפשר לתפוס אדון שעושה את זה? הרי הוא תמיד יכול לשקר ולהגיד שהוא באמת היה צריך את כוס השתייה. בדיוק בשביל זה התורה מוסיפה את המילים וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ. בני אדם אחרים אולי לא יכולים לדעת מה באמת עובר לאדון בראש, אבל ה' בוחן את הלב ויודע בדיוק מה הייתה הכוונה האמיתית שלו. ה' תמיד שומר על החלשים, ולכן אנחנו צריכים לזכור להתנהג אליהם תמיד ביושר ובהוגנות.