יצא לכם פעם לחשוב מה קורה כשאנשים מושפעים יותר מדי מהסביבה שלהם? תארו לעצמכם מצב שבו אדם אחד מצליח ומתעשר, בזמן שהשכן שלו מאבד את כל מה שהיה לו. התורה מספרת לנו על תושב נוכרי, שאינו מעם ישראל, שחי בארץ ופתאום מתעשר מאוד. למה זה קרה? כי הוא היה עִמָּךְ. הוא התקרב לעם ישראל, למד מהם מידות טובות כמו רחמנות ועזרה לאחרים, ובזכות זה הצליח. לעומת זאת, השכן הישראלי שלו הפך לעני. למה? כי הוא היה עִמּוֹ. הוא התחבר לאנשים שלא שומרים תורה ומצוות, הושפע מהם לרעה, וכך איבד את הרכוש שלו.
המצב של הישראלי הפך לכל כך קשה, עד שהוא נאלץ למכור את עצמו כעובד כדי שיהיה לו ממה לחיות. לפעמים הוא נמכר לאותו גֵּר וְתוֹשָׁב, שזה אדם נוכרי שחי בשלום בארץ ישראל ולא עובד אלילים. אבל לפעמים המצב חמור יותר, והוא נמכר לעֵקֶר מִשְׁפַּחַת גֵּר, כלומר למקום של עבודה זרה, כדי לעשות שם עבודות פשוטות כמו לחטוב עצים או לשאוב מים. התורה קוראת לעבודה הזרה בשם עֵקֶר, כי החובה שלנו היא לעקור אותה לגמרי מהעולם.
התורה דואגת מאוד לישראלי שעובר לסביבה כזו, כי יש סכנה גדולה שהוא והילדים שלו ישכחו את המצוות. אבל למרות זאת, צריך להתנהג ביושר גמור ולא לרמות את הקונה הנוכרי. כדי להציל את הישראלי, יש מצווה חשובה על המשפחה שלו ועל כל עם ישראל לשלם את הכסף לקונה, לפדות את הישראלי ולהחזיר אותו בחזרה הביתה אל דרך התורה.