ויקרא, פרק כ״ה, פסוק י״ט

ה' מבטיח לעם ישראל ביטחון חקלאי וכלכלי סביב אתגרי שנת השמיטה והיובל, כך שוְנָתְנָה הָאָרֶץ פִּרְיָהּ בשפע מקסימלי של תנובת שדה ופירות אילן. שפע זה, הנובע מברכה אלוהית וממנוחת הקרקע, ילווה בברכה נסית של וַאֲכַלְתֶּם לָשֹׂבַע, שבה כמות קטנה של מזון תהיה כה מזינה עד שתשביע את האדם לחלוטין. שובע זה יתבטא גם בשלווה נפשית ובהסתפקות במצוי, כך שתבואת השנה השישית תספיק לשנים הבאות ותותיר שפע פנוי. מתוך כך מובטח כי וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח עָלֶיהָ, ביטחון כלכלי המבטל כל דאגה מבצורת ומונע את הצורך לנדוד בתוך הארץ או מחוצה לה כדי לחפש מזון. במקביל, ביטחון זה יגן על היבול המשובח מפני שודדים, ויבטיח שהעם יישאר מאוחד ומוגן על אדמתו.