ויקרא, פרק כ״ה, פסוק ו׳

שנת השמיטה יוצרת שוויון חברתי מוחלט ומזכירה לאדם כי האדמה שייכת לה', כאשר היבול שהיא מצמיחה מעצמה בזמן מנוחתה, המכונה שַׁבַּת הָאָרֶץ, מותר לכולם בתנאי שהשדה הופקר כראוי. היבול ניתן לָכֶם לְאׇכְלָה, כלומר לכלל הציבור אך ורק לשימושים שבהם ההנאה והכילוי מתרחשים יחד, כגון אכילה והדלקת נר, תוך איסור על מסחר, השחתה ושימוש רפואי. הפירוט לְךָ וּלְעַבְדְּךָ וְלַאֲמָתֶךָ מבהיר כי גם הבעלים העשיר רשאי לאכול מהפירות כל עוד הם מצויים בשפע בשדה, וכי בשנה זו עליו להאכיל את משרתיו באותו מזון איכותי שהוא עצמו אוכל. כמו כן, היתר האכילה מתרחב וְלִשְׂכִירְךָ וּלְתוֹשָׁבְךָ הַגָּרִים עִמָּךְ, ומאפשר לבעל הבית לכלכל מפירות ההפקר גם פועלים וזרים שאינם יהודים השוהים עמו, כל עוד אינו משתמש בהם כדי לשלם את שכרם.