ויקרא, פרק כ״ה, פסוק מ״ט

האחריות לחלץ אדם שנמכר לעבדות מוטלת בראש ובראשונה על משפחת אביו, על פי סדר קדימויות המתחיל באחי האב, אוֹ־דֹדוֹ, או בבן דודו, אוֹ בֶן־דֹּדוֹ. מעגל הגואלים מתרחב אל כלל קרוביו, מִשְּׁאֵר בְּשָׂרוֹ מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ, וכולל גם נשים במשפחה או את קרובי האם במקרה הצורך. לחלופין, אם אוֹ־הִשִּׂיגָה יָדוֹ, העבד רשאי לפדות את עצמו ישירות ללא מתווכים באמצעות כסף שהרוויח או ירש, דבר המוכיח שגופו אינו קנוי לחלוטין לאדונו. המילה הכללית וְנִגְאָל מלמדת שמצווה על כל אדם מישראל לפדות את העבד, וכי הפדיון מעניק לו חירות מוחלטת ואינו משעבד אותו מחדש למי ששילם על שחרורו.