קיומו של עם ישראל בארצו מותנה בקיום חֻקֹּתַי, שהן מצוות השמיטה והיובל או המצוות שבין אדם למקום שאין להן טעם שכלי, ובהקפדה על מִשְׁפָּטַי, שהם הדינים החברתיים והכלכליים הנגזרים מהן או כלל המצוות ההגיוניות. התורה דורשת כי תִּשְׁמְר֖וּ וַעֲשִׂיתֶ֣ם את ההנחיות הללו, שילוב של לימוד עיוני למניעת טעויות יחד עם ביצוע מעשי בפועל. בזכות נאמנות זו לצו ה', מובטח לעם כי וִֽישַׁבְתֶּ֥ם עַל־הָאָ֖רֶץ לָבֶֽטַח, ללא חשש מרעב בעקבות הפסקת העבודה החקלאית וללא פחד מאויבים חיצוניים. ביטחון מדיני וכלכלי זה נובע מקיום התורה בלבד, בעוד שהפרת מצוות השמיטה והיובל תוביל בהכרח לגלות, כדי שהארץ תוכל להשלים את שנות המנוחה שנמנעו ממנה.
ויקרא, פרק כ״ה, פסוק י״ח
פרשת בהר
וַעֲשִׂיתֶם֙ אֶת־חֻקֹּתַ֔י וְאֶת־מִשְׁפָּטַ֥י תִּשְׁמְר֖וּ וַעֲשִׂיתֶ֣ם אֹתָ֑ם וִֽישַׁבְתֶּ֥ם עַל־הָאָ֖רֶץ לָבֶֽטַח׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.