ויקרא, פרק כ״ה, פסוק מ״א

שנת היובל מעניקה לאדם שירד לעוני ולשעבוד הזדמנות להתחלה חדשה ולשיקום חברתי. כאשר העבד וְיָצָא מֵעִמָּךְ, לאחר שזכה אצל אדונו לתנאי מחיה שווים, הוא משתחרר לחופשי. השחרור חל על הוּא וּבָנָיו עִמּוֹ, שכן האדון שחויב לפרנס את משפחת העבד אינו רשאי לעכב את הילדים תמורת מזונותיהם, ויש המפרשים שהבנים נמכרו יחד עם אביהם מתוך דוחק. העבד וְשָׁב אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ בקומה זקופה וללא בושה, מאחר שהתורה אוסרת להשפילו במהלך שנות עבודתו. לבסוף וְאֶל אֲחֻזַּת אֲבֹתָיו יָשׁוּב, הבטחה המעניקה לו בחזרה את קרקעותיו כדי להבטיח את עצמאותו הכלכלית, או לחלופין משיבה לו את מעמדו החברתי וכבודו המקורי ללא זלזול על עברו.