ויקרא, פרק כ״ה, פסוק כ״ב

החזרה לשגרה החקלאית לאחר שנת השמיטה מלווה בביטחון תזונתי המאפשר עבודה שגרתית, ולכן נאמר וּזְרַעְתֶּם אֵת הַשָּׁנָה הַשְּׁמִינִת ללא ציפייה לנס. בזכות ברכת ה' על יבול השנה השישית, וַאֲכַלְתֶּם מִן הַתְּבוּאָה יָשָׁן, כלומר תיהנו מלחם ישן ובריא שישתמר באיכות מעולה וללא מזיקים. שפע זה, המובטח לעושים את רצון ה' בשלמות, עולה על צורכי ההישרדות הבסיסיים ויספיק עַד הַשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִת עַד בּוֹא תְּבוּאָתָהּ, שהיא עונת האסיף שבה מכניסים סוף סוף לבתים את יבול השנה השמינית. כך זוכים החקלאים לרוגע נפשי המאפשר להם להמתין בסבלנות לייבוש התבואה החדשה בשדות, ללא כל צורך לקצור אותה בחיפזון מתוך רעב.