ויקרא, פרק כ״ה, פסוק י״ד

כאשר אתם מבצעים עסקת מסחר, בין אם כקבוצת שותפים שעליהם נאמר תִּמְכְּרוּ ובין אם כיחיד המצווה בצו קָנֹה, עליכם להעדיף קנייה מִיַּד עֲמִיתֶךָ או מכירה לַעֲמִיתֶךָ כדי לסייע לבני עמכם להתפרנס. האזהרה המרכזית בעסקה היא אַל תּוֹנוּ אִישׁ אֶת אָחִיו, והיא אוסרת באופן שווה על המוכר והקונה להפקיע מחירים או להסתיר פגמים. אף על פי שהקשר הפסוק לשנת היובל מצביע על הונאה במכירת קרקעות, הביטוי מִיַּד עֲמִיתֶךָ מלמד שדיני ביטול עסקה חלים דווקא על חפצים ניידים העוברים פיזית מיד ליד, ואילו המילה אָחִיו באה למעט ולהחריג רכוש הקדש, עבדים ושטרות. למרות זאת, איסור הרמאות הבסיסי תקף גם בקרקעות, ואסור להונות במכוון לגבי מידות השדה או מספר השנים שנותרו עד היובל. אזהרה זו נכתבה בסמוך לדיני השמיטה כדי ללמד שאדם שמרמה במסחר או אינו שומר שמיטה, סופו שיידרדר כלכלית וייאלץ למכור את חפציו, את שדהו ולבסוף אף את עצמו לעבד.