שנת היובל היא נקודת איפוס כלכלית ורוחנית המזכירה כי הארץ שייכת לה', ובה הנחלות שבות לבעליהן המקוריים. המילים בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל הַזֹּאת מלמדות שהחזרה לנחלה מתבצעת כבר בתחילת השנה, ומדגישות כי דווקא שנה זו מביאה לשחרור עבדים בניגוד לשנת השמיטה. הציווי תָּשֻׁבוּ אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ קובע חובה מוחלטת לשוב מיד לאדמה למרות איסור החקלאות החל בה, ודין זה רלוונטי לנשים ולגברים כאחד. חוק זה מבטל כל העברת בעלות שאינה ירושה, כך שגם קרקעות שניתנו במתנה, נמכרו לתקופה קצובה או נפדו על ידי קרובי משפחה, חוזרות כעת לבעליהן.
ויקרא, פרק כ״ה, פסוק י״ג
פרשת בהר
בִּשְׁנַ֥ת הַיּוֹבֵ֖ל הַזֹּ֑את תָּשֻׁ֕בוּ אִ֖ישׁ אֶל־אֲחֻזָּתֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.