ויקרא, פרק כ״ה, פסוק י׳

שנת החמישים היא שנת חירות ושוויון המתחילה בראש השנה, ולכן נאמר וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה, כדי להדגיש שקדושתה חלה בשלמותה מהיום הראשון. בשנה זו מצווים וּקְרָאתֶם דְּרוֹר, כלומר להעניק חופש מגורים ותנועה מוחלט כאותה ציפור דרור שאינה מקבלת מרות, אך חירות זו מתקיימת רק כאשר היא חלה לְכָל יֹשְׁבֶיהָ, בזמן שכל שבטי ישראל יושבים בארצם. שנה זו נקראת יוֹבֵל, בין אם על שם שופר האיל המכריז על החירות, ובין מלשון הובלת הרכוש למקומו הטבעי או ביטול הפערים בין המעמדות. במסגרת זו וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ, כאשר כל השדות חוזרים לבעליהם המקוריים בחינם, וְאִישׁ אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻׁבוּ, כך שאפילו עבדים שנרצעו לעבוד לעולם ואמות עבריות משתחררים ושבים למשפחתם.