כאשר פודים עבד עברי, חישוב התשלום לאדון נעשה באופן יחסי לזמן שנותר עד שנת היובל. במצב שבו אִם־עוֹד רַבּוֹת בַּשָּׁנִים שנותרו לעבודתו, לְפִיהֶן יָשִׁיב הגואל את התשלום לאדון, כאשר ההחזר יכול להיעשות גם בסחורה או בנכסים ולא רק במטבעות. עם זאת, דמי גְּאֻלָּתוֹ יחושבו תמיד מִכֶּסֶף מִקְנָתוֹ, כלומר מתוך הסכום המקורי ששולם בעת הקנייה. מנגנון זה נועד להיטיב עם העבד, כך שגם אם רכש ניסיון וערכו עלה עם הזמן, האדון אינו יכול לדרוש דמי פדיון גבוהים יותר מהמחיר המקורי.
ויקרא, פרק כ״ה, פסוק נ״א
פרשת בהר
אִם־ע֥וֹד רַבּ֖וֹת בַּשָּׁנִ֑ים לְפִיהֶן֙ יָשִׁ֣יב גְּאֻלָּת֔וֹ מִכֶּ֖סֶף מִקְנָתֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.