מכיוון ששבט לוי משרת בקודש ואינו מקבל נחלה חקלאית רגילה, וְעָרֵי הַלְוִיִּם, שהן ארבעים ושמונה הערים הספציפיות שהוקצו להם, מהוות את רכושם הקבוע היחיד. כדי להבטיח שלא ייוותרו חסרי כל, התורה מעניקה להם גְּאֻלַּת עוֹלָם, שהיא זכות פדייה נצחית ותמידית השומרת על נכסיהם. בניגוד לאדם רגיל המאבד את זכותו לפדות בית בעיר מוקפת חומה לאחר שנה ונדרש להמתין לפדיית שדה, הלויים רשאים לפדות את בָּתֵּי עָרֵי אֲחֻזָּתָם ושדותיהם בכל עת ומיד לאחר המכירה. זכות מיוחדת זו שומרת על נחלת השבט ועומדת בעינה לתמיד, כך שקרובי המשפחה יכולים ואף מחויבים להתערב ולפדות את האחוזה בכל שלב כדי להשאירה ברשותם.
ויקרא, פרק כ״ה, פסוק ל״ב
פרשת בהר
וְעָרֵי֙ הַלְוִיִּ֔ם בָּתֵּ֖י עָרֵ֣י אֲחֻזָּתָ֑ם גְּאֻלַּ֥ת עוֹלָ֖ם תִּהְיֶ֥ה לַלְוִיִּֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.