התורה מבטיחה שחקלאי ארץ ישראל יוכלו לעבד את אדמתם ברציפות מתוך ביטחון בה', כך ששֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ מבלי שהקרקע תאבד מפוריותה. בשנים אלו גם וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ, כלומר תקצוץ את ענפי הגפנים והמטעים, כאשר ההפרדה בין השדה לכרם מדגישה את ההבדלים ההלכתיים בשלבי גידולם. ההיתר המפורש לעבוד שש שנים בלבד מהווה למעשה איסור הלכתי על עבודה וזריעה בשנה השביעית. בשנים המותרות וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ, ותורשה לאגור לצרכיך את יבול הארץ שהבשיל לפחות לשליש מגידולו. פעולת האיסוף והבעלות על היבול מותרת רק בשנים אלו, בניגוד לשנת השמיטה שבה התבואה מופקרת לכל.
ויקרא, פרק כ״ה, פסוק ג׳
פרשת בהר
שֵׁ֤שׁ שָׁנִים֙ תִּזְרַ֣ע שָׂדֶ֔ךָ וְשֵׁ֥שׁ שָׁנִ֖ים תִּזְמֹ֣ר כַּרְמֶ֑ךָ וְאָסַפְתָּ֖ אֶת־תְּבוּאָתָֽהּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.