ה' מכיר את טבע האדם ויודע ששאלת וְכִי תֹאמְרוּ תעלה בוודאות כפנייה טבעית ולגיטימית של דאגה קיומית. החרדה סביב השאלה מַה־נֹּאכַל בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת נובעת מהחשש לקראת השנה השמינית שאחרי השמיטה, או ממועקה נפשית מיידית המקשה על אכילה לשובע כאשר אין ביטחון תזונתי לעתיד. העם מצר על כך שהֵן לֹא נִזְרָע וְלֹא נֶאֱסֹף אֶת־תְּבוּאָתֵנוּ, כלומר נאסר עליו לאגור בתוך הבית לטווח ארוך אפילו את הגידולים שצמחו מאליהם בשדה. מצב זה, שבו האדם נדרש להישען לחלוטין על השגחת ה', מאלץ גם את העשיר לחוות את חרדתו היומיומית של העני ובכך מעורר בו חמלה.
ויקרא, פרק כ״ה, פסוק כ׳
פרשת בהר
וְכִ֣י תֹאמְר֔וּ מַה־נֹּאכַ֖ל בַּשָּׁנָ֣ה הַשְּׁבִיעִ֑ת הֵ֚ן לֹ֣א נִזְרָ֔ע וְלֹ֥א נֶאֱסֹ֖ף אֶת־תְּבוּאָתֵֽנוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.