ציון המקום שבו ניתן הציווי, בְּהַר סִינַי, חורג מרובו של ספר ויקרא שנאמר באוהל מועד. אזכור ייחודי זה, הפותח את מצוות השמיטה, בא ללמד כי כשם שמצווה זו נמסרה על כל פרטיה ודקדוקיה כבר בסיני, כך כל מצוות התורה נמסרו בשלמותן מראש ולא התפתחו בשלב מאוחר יותר. אף על פי שהשמיטה תיושם רק בעתיד עם הכניסה לארץ, היא נכתבה כאן כדי לקשור אותה לפרשת הברכות והקללות הבאה אחריה. סמיכות זו נועדה להזהיר שחילול השמיטה יוביל לגלות, ולהזכיר לעם כי ה' הוא הבעלים האמיתי של הארץ וזכות הישיבה בה מותנית בשמירת חוקיו.
ויקרא, פרק כ״ה, פסוק א׳
פרשת בהר
וַיְדַבֵּ֤ר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה בְּהַ֥ר סִינַ֖י לֵאמֹֽר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.