ישראלי שהעני ומכר את עצמו לעבדות אינו נחשב לרכוש, אלא זכאי ליחס מכבד ולשוויון מלא. על האדון לנהוג בו כְּשָׂכִיר כְּתוֹשָׁב, כלומר כפועל יומי או כעובד המשתקע לטווח ארוך, להעסיק אותו בעבודות רגילות, לשלם את שכרו בזמן ולהימנע מלהטיל עליו מלאכות משפילות. הדרישה שיִהְיֶה עִמָּךְ מחייבת את האדון לספק לעבד ולמשפחתו תנאי מחיה השווים לאלו שלו, בעוד שהציווי יַעֲבֹד עִמָּךְ קובע שהעבד נועד לשרת את האדון בלבד ואסור להשכירו למתן שירותים לציבור הרחב. תקופת השעבוד מוגבלת עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל, המהווה גבול עליון ומוחלט שבו העבד יוצא לחירות בחינם, גם אם טרם השלים את שנות עבודתו.
ויקרא, פרק כ״ה, פסוק מ׳
פרשת בהר
כְּשָׂכִ֥יר כְּתוֹשָׁ֖ב יִהְיֶ֣ה עִמָּ֑ךְ עַד־שְׁנַ֥ת הַיֹּבֵ֖ל יַעֲבֹ֥ד עִמָּֽךְ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.