קרה לכם פעם שהבטחתם לתת מתנה יקרה וחשובה, אבל רגע לפני שמסרתם אותה פתאום התחרטתם ורציתם לתת במקומה משהו פשוט יותר? מצב כזה יכול לקרות גם לאדם שמקדיש קורבן לה'. לפעמים, מתוך התלהבות גדולה, אדם מבטיח לתת בהמה יקרה, אבל אחר כך הוא מתחרט ומחפש דרך להחליף אותה בבהמה אחרת ששווה פחות. כדי למנוע זלזול בדברים קדושים, התורה מזהירה לֹא יַחֲלִיפֶנּוּ וְלֹא יָמִיר אֹתוֹ. כלומר, אסור לאדם לנסות לקחת את הקדושה מהבהמה שהקדיש ולהעביר אותה לבהמה אחרת.
האיסור הזה תקף גם כשמדובר על טוֹב בְּרָע אוֹ רַע בְּטוֹב. הכוונה כאן היא לא לבהמה שמנה או רזה, אלא לבהמה מושלמת ותמימה, שנקראת "טוב", ולבהמה שיש בה פגם או מום, שנקראת "רע". התורה אוסרת להחליף בהמה מושלמת בפגומה, ואפילו להפך. למה בעצם אסור להחליף בהמה פגומה בבהמה טובה ומושלמת יותר? החשש הוא שאם ירשו לאנשים לעשות החלפות כאלה, הם עלולים להתבלבל בעתיד ולמצוא תירוצים להחליף גם בהמה טובה בבהמה פגומה. הכלל הזה נאמר דווקא על בְּהֵמָה בִּבְהֵמָה, והוא שייך רק לבהמות שראויות להיות קורבן, ולא לעופות או לחפצים אחרים.
ומה קורה אם אדם בכל זאת מנסה לעשות החלפה כזו? התורה קובעת תוצאה מיוחדת: וְהָיָה הוּא וּתְמוּרָתוֹ יִהְיֶה קֹּדֶשׁ. הניסיון לבטל את הקדושה מהבהמה הראשונה פשוט נכשל. הבהמה המקורית נשארת קדושה בדיוק כפי שהייתה, והקדושה ממש מתפשטת ועוברת גם אל הבהמה החדשה. כך יוצא שבמקום בהמה אחת, עכשיו יש לאדם שתי בהמות קדושות.