יצא לכם פעם שרציתם למכור משחק ישן שלכם ולא הייתם בטוחים כמה כסף לבקש עליו? תארו לעצמכם אדם בזמן בית המקדש שרוצה לתת מתנה לה', והוא מחליט להקדיש לו בהמה. אבל מה קורה אם לאותה בהמה יש פצע או מום, ואי אפשר להקריב אותה על המזבח? במקרה כזה, צריך למכור את הבהמה ולהעביר את הכסף לקופת המקדש. אבל מי יקבע כמה הבהמה עולה?
כאן נכנס לתמונה הכהן. האדם מביא את הבהמה אל הכהן, והוא זה שצריך להעריך את השווי שלה בֵּין טוֹב וּבֵין רָע. כלומר, הכהן בודק את הבהמה מכל הכיוונים ובוחן האם היא "טובה", שמנה וחזקה, או שהיא "רעה", רזה וחלשה. הכהן חייב להיות מאוד מדויק וישר. אסור לו להגיד מחיר גבוה מדי רק כדי להרוויח עוד כסף למקדש, אלא הוא חייב לקבוע את המחיר האמיתי וההוגן שלה.
ברגע שהכהן מחליט על המחיר, התורה אומרת כְּעֶרְכְּךָ הַכֹּהֵן כֵּן יִהְיֶה. המשמעות היא שההחלטה של הכהן היא סופית ומוחלטת. גם אם יבואו סוחרי בהמות מומחים ויגידו שהמחיר צריך להיות שונה, כולם מקשיבים רק לכהן והמחיר שהוא קבע לא משתנה. כל אדם זר שירצה לקנות את הבהמה ישלם בדיוק את המחיר הזה. אבל אם הבעלים המקוריים יתחרט וירצה לקנות אותה בחזרה אליו, הוא יצטרך לשלם קצת יותר. הסיבה לכך היא שבדרך כלל אנחנו מאוד קשורים לדברים שלנו ומעדיפים אותם על פני דברים חדשים, ולכן הבהמה שווה עבורו יותר.