ויקרא, פרק כ״ז, פסוק כ״ה

התורה מבססת תקן כלכלי אחיד לתשלום חובות למקדש, וקובעת כי וְכָל עֶרְכְּךָ הקצוב במפורש בתורה מחייב גם אדם עני בתשלום מינימלי של שקל אחד. הפדיון חייב להתבצע בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, כלומר בכסף ממשי או במיטלטלין בעלי שווי ברור, ועל פי משקל ייחודי הכפול ממשקל החולין הרגיל. המטבע מורכב ממידה של עֶשְׂרִים גֵּרָה, שהן יחידות משקל זעירות של גרגירי כסף, וכך נשמר ערכו המוחלט של הכסף מפני שחיקה. הקביעה כי כך יִהְיֶה המטבע מתירה לשלטונות להגדיל את משקלו, כפי שאכן עשו חכמים מאוחר יותר, אך אוסרת לחלוטין להפחיתו מערך הבסיס.