ויקרא, פרק כ״ז, פסוק ל״ב

בעלי עדרים חייבים להפריש לה' עשירית מהוולדות החדשים שנולדו להם מדי שנה, חובה החלה בנפרד על וְכׇל־מַעְשַׂר בָּקָר וָצֹאן. תהליך ההפרשה מתבצע כאשר הבהמות יוצאות מעצמן מפתח הדיר, וכֹּל אֲשֶׁר־יַעֲבֹר תַּחַת הַשָּׁבֶט, שהוא מקל הרועים, נספר על ידי הרועה. הבהמה שיוצאת בתור הָעֲשִׂירִי מתקדשת מאליה ואסורה בגיזה ובעבודה, והיא יִהְיֶה־קֹּדֶשׁ לַיהֹוָה כך שחלביה ודמה מוקרבים על המזבח. בשר הבהמה נאכל על ידי הבעלים בירושלים, במטרה לקרב את העם לסנהדרין ולעודד את העיסוק בלימוד תורה.