כאשר אדם מקדיש את שדה אחוזתו ואינו פודה אותו, והשדה נמכר לאדם זר, בְּצֵאתוֹ בַיֹּבֵל מידי הקונה הוא אינו חוזר לבעליו המקוריים. במקום זאת הוא מוגדר קֹדֶשׁ לַה' כִּשְׂדֵה הַחֵרֶם, ומועבר לידי הכהנים המשרתים ביום הכיפורים, בין אם יקבלו אותו בחינם ובין אם יידרשו לשלם את ערכו להקדש. הקביעה לַכֹּהֵן תִּהְיֶה אֲחֻזָּתוֹ מלמדת כי נחלת המקדיש הופכת כעת לאחוזת הכהנים. כמו כן, גם אם הכהן עצמו הוא הקונה המחזיק בשדה, הוא אינו רשאי להשאירו בבעלותו הפרטית, אלא השדה מתחלק שווה בשווה בין כל כהני המשמר.
ויקרא, פרק כ״ז, פסוק כ״א
פרשת בחוקתי
וְהָיָ֨ה הַשָּׂדֶ֜ה בְּצֵאת֣וֹ בַיֹּבֵ֗ל קֹ֛דֶשׁ לַֽיהֹוָ֖ה כִּשְׂדֵ֣ה הַחֵ֑רֶם לַכֹּהֵ֖ן תִּהְיֶ֥ה אֲחֻזָּתֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.