ויקרא, פרק כ״ז, פסוק ל״ד

מערכת חוקי התורה, הכוללת גם פעולות התלויות ברצון האדם, נחתמת כעת באופן סופי כהתגלות אלוהית לפני המעבר לציוויים באוהל מועד. המילה אֵלֶּה מדגישה כי הַמִּצְוֺת הן נצחיות ובלעדיות, כך ששום נביא אינו רשאי לחדש דין מעצמו, ויש לקיימן כהלכה ובהכוונת התורה שבעל פה המשמשת כמורה דרך. הכתוב אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל משרטט שרשרת מסירה ישירה המבטאת התאמה מלאה בין האל, משה והעם. הציון בְּהַר סִינָי אינו מתאר רק מיקום, אלא קובע שכלל המצוות על כל פרטיהן ודקדוקיהן נמסרו במעמד זה בשלמות.