אדם שהקדיש לקופת המקדש בהמה שאינה ראויה להקרבה, בין אם זו בהמה רגילה או בכור, מקדש רק את שוויה הכספי. במקרה שבו מדובר בַּבְּהֵמָה הַטְּמֵאָה, הכהן מעריך את שוויה כדי לאפשר את פדיונה והחזרתה לשימוש חולין. התורה מעניקה לבעלים המקוריים זכות קדימה, וכאשר הוא פודה את הבהמה, וּפָדָה בְעֶרְכֶּךָ, עליו לשלם את הסכום המוערך בתוספת רבע מן הקרן, כך שוְיָסַף חֲמִשִׁתוֹ עָלָיו. לעומת זאת, וְאִם־לֹא יִגָּאֵל הרכוש על ידי הבעלים, הבהמה תעבור לאדם זר וְנִמְכַּר בְּעֶרְכֶּךָ הבסיסי בלבד ללא התוספת, וכסף הפדיון יועבר למקדש.
ויקרא, פרק כ״ז, פסוק כ״ז
פרשת בחוקתי
וְאִ֨ם בַּבְּהֵמָ֤ה הַטְּמֵאָה֙ וּפָדָ֣ה בְעֶרְכֶּ֔ךָ וְיָסַ֥ף חֲמִשִׁת֖וֹ עָלָ֑יו וְאִם־לֹ֥א יִגָּאֵ֖ל וְנִמְכַּ֥ר בְּעֶרְכֶּֽךָ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.