ויקרא, פרק כ״ז, פסוק ו׳

הערכת השווי של פעוט המוקדש לבדק הבית מתחילה מִבֶּן חֹדֶשׁ, שכן רק בגיל זה יש לו סיכויי הישרדות ממשיים. משלב זה וְעַד בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים, התורה קובעת כי וְהָיָה עֶרְכְּךָ הַזָּכָר חֲמִשָּׁה שְׁקָלִים כָּסֶף, סכום המקביל לפדיון בכור ורומז לגיל שבו מתחילים ללמוד את חמשת חומשי התורה. לעומתו, וְלַנְּקֵבָה עֶרְכְּךָ שְׁלֹשֶׁת שְׁקָלִים כָּסֶף, כאשר החזרה על המילה עֶרְכְּךָ נועדה להדגיש את חשיבותה המהותית ותפקידה העתידי בקיום המין האנושי. בשני המקרים המילה כָּסֶף נדרשת מלשון כיסופים והשתוקקות לעתידם של הילדים, והסכומים עצמם מחושבים במדויק כעשירית מערכו הגבוה ביותר של אדם בוגר מאותו המין.