יצא לכם פעם להסתכל על תינוק רך או על ילד קטן ולחשוב כמה הם שווים? התורה מלמדת אותנו מה קורה כאשר אדם מבטיח לתרום למשכן סכום כסף לפי ה"ערך" של ילדים צעירים, מגיל חודש ועד גיל חמש.
עבור בן זכר, התורה קובעת שהערך הוא חֲמִשָּׁה שְׁקָלִים. למה נבחר דווקא המספר חמש? מפני שגיל חמש הוא הגיל המיוחד שבו מתחילים ללמוד את חמשת חומשי התורה. בנוסף, התורה משתמשת כאן במילה כָּסֶף, שמזכירה את המילה כיסוף, שפירושה רצון עז והשתוקקות. המילה הזו מתארת כמה האבא מחכה ומשתוקק כבר לרגע המרגש שבו הבן שלו יתחיל ללמוד תורה.
כאשר מדובר בבת קטנה, הסכום הוא שְׁלֹשֶׁת שְׁקָלִים, אבל התורה חוזרת במיוחד על המילה עֶרְכְּךָ. החזרה הזו לא נכתבה סתם, היא באה להדגיש שגם לילדה כל כך צעירה יש ערך מיוחד וחשוב מאוד. בזכותה העולם ממשיך להתקיים ומשפחות נבנות. גם אצלה המילה כָּסֶף מסמלת השתוקקות, מפני שכאשר היא תגדל, משפחות אחרות ישמחו וישתוקקו שהיא תצטרף למשפחה שלהן.