קרה לכם פעם שהתחלתם לבנות משהו, אולי מגדל קוביות גדול, והייתם כל כך מלאי מרץ שהרגשתם שאתם פשוט חייבים להמשיך עוד ועוד? זה בדיוק מה שקרה כאשר היהודים בנו מחדש את חומת ירושלים. כל אדם לקח על עצמו לבנות חלק מהחומה בתורו, ואחד הבונים החרוצים היה אדם בשם ברוך. כדי לתאר את צורת העבודה שלו, מופיעה המילה הֶחֱרָה. מילה זו קשורה לחום, והיא מלמדת אותנו שברוך ממש "התחמם" מרוב התלהבות ופעל בזריזות ובמרץ רב. בגלל החריצות שלו, הוא בנה מִדָּה שֵׁנִית, כלומר הוא הוסיף ובנה חלק נוסף כהמשך לעבודה של הבונה שקדם לו. הוא התחיל את הבנייה שלו מִן־הַמִּקְצוֹעַ, שזו הפינה של החומה, והמשיך לבנות את הצד הדרומי עד שהגיע ממש אל פתח ביתו של אלישיב הכהן הגדול.
נחמיה, פרק ג׳, פסוק כ׳
אַחֲרָ֨יו הֶחֱרָ֧ה הֶחֱזִ֛יק בָּר֥וּךְ בֶּן־[זַכַּ֖י] (זבי) מִדָּ֣ה שֵׁנִ֑ית מִ֨ן־הַמִּקְצ֔וֹעַ עַד־פֶּ֙תַח֙ בֵּ֣ית אֶלְיָשִׁ֔יב הַכֹּהֵ֖ן הַגָּדֽוֹל׃ {ס}
שיתוף הפסוק
נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.