העברת שלל המלחמה החומרי והפיכתו למנחה מוקדשת היא מעשה של העלאה רוחנית. הפעולה שבה וַיִּתֵּ֣ן מֹשֶׁ֗ה אֶת־מֶ֙כֶס֙ תְּרוּמַ֣ת ה' לְאֶלְעָזָ֖ר הַכֹּהֵ֑ן אינה מורכבת משני שלבים נפרדים של הקדשה לה' ולאחר מכן מסירה לכהן, אלא זוהי פעולה אחת מאוחדת שבה עצם הנתינה לאלעזר היא הקניית התרומה לה'. הניסוח כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה ה' אֶת־מֹשֶֽׁה, במקום המילה הפשוטה "ציווהו", מלמד שהציווי הופנה אל נשמתו הפנימית של משה, ואילו גופו רק ביצע את הנתינה בעולם הגשמי. בחירה זו משקפת גם את ענוותנותו של משה, שחש כי גופו אינו ראוי לקבל את הדיבור האלוהי הישיר.
במדבר, פרק ל״א, פסוק מ״א
פרשת מטות
וַיִּתֵּ֣ן מֹשֶׁ֗ה אֶת־מֶ֙כֶס֙ תְּרוּמַ֣ת יְהֹוָ֔ה לְאֶלְעָזָ֖ר הַכֹּהֵ֑ן כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.