חלוקת השלל מבחינה בין הַמַּלְקוֹחַ, שהוא שבי של אדם ובהמה, לבין הַבָּז, שהוא ביזת הרכוש והמטלטלין. הגדרת המקנה כיֶתֶר הַבָּז אֲשֶׁר בָּזְזּוּ עַם הַצָּבָא מלמדת שזהו החלק שנותר לחלוקה לאומית ולהפרשת מס לאחר שהלוחמים לקחו את הרכוש, או שזהו הסכום שנשאר לאחר אכילתם בשטח, בעוד גישה נוספת מסבירה שכמות הרכוש הייתה כה גדולה עד שהמקנה נחשב לעומתה לשארית בלבד. הפירוט המספרי של הצֹאן משקף את מקצועם של המדינים כרועים וממחיש את ממדי הניצחון. בנוסף, הדיוק במספרים מצביע על נס גלוי, שכן למרות הדרך הארוכה לא אבדה אף בהמה והלוחמים לא אכלו מהן, בשל איסור מיוחד שחל במלחמה זו.
במדבר, פרק ל״א, פסוק ל״ב
פרשת מטות
וַֽיְהִי֙ הַמַּלְק֔וֹחַ יֶ֣תֶר הַבָּ֔ז אֲשֶׁ֥ר בָּזְז֖וּ עַ֣ם הַצָּבָ֑א צֹ֗אן שֵׁשׁ־מֵא֥וֹת אֶ֛לֶף וְשִׁבְעִ֥ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵ֥שֶׁת אֲלָפִֽים׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.