תארו לעצמכם שאתם חוזרים ממסע ארוך, ופתאום מגלים שהבאתם איתכם אוצרות בכמות שקשה בכלל לדמיין. בני ישראל חזרו מהניצחון על מדין עם שלל עצום, והתורה עושה סדר ומסבירה לנו בדיוק מה הם הביאו.
קודם כל, יש את הבָּז, שזה בעצם כל הרכוש, הכלים והחפצים. את הדברים האלה החיילים קיבלו רשות לשמור לעצמם. לעומת זאת, המילה הַמַּלְקוֹחַ מתארת את בעלי החיים שהם הביאו איתם. התורה קוראת לזה יֶתֶר הַבָּז, כלומר מה שנשאר אחרי שהחיילים לקחו את החפצים שלהם. את בעלי החיים האלה לא שמרו רק לחיילים, אלא חילקו בצורה מסודרת בין כולם.
התורה מספרת שהיה מספר עצום של צֹאן, פשוט מפני שהמדיינים היו רועי צאן במקצוע שלהם. וכאן קרה נס מדהים וגלוי: למרות שהדרך חזרה הייתה ארוכה מאוד, ולמרות שהחיילים היו צריכים לחכות ימים ארוכים בחוץ כדי להיטהר לפני שנכנסו למחנה, ה׳ שמר על הכל. אף בהמה לא מתה בדרך, אף אחת לא נגנבה או הלכה לאיבוד, והחיילים לא לקחו לעצמם אפילו כבשה אחת כדי לאכול. הכל הגיע בשלמות מוחלטת!