במדבר, פרק ל״א, פסוק כ״ו

לאחר הניצחון הניסי במלחמת מדין, ה' מצווה לערוך חשבון מדויק של השלל, פעולה המכונה שָׂא אֵת רֹאשׁ משום שהסכום הכולל הוא העיקר ונהוג לכתבו בראש האיגרת. הספירה מתמקדת רק במַלְקוֹחַ הַשְּׁבִי, כלומר בבהמות שנלקחו בידיים ובנשים השבויות המוגדרות בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה, מכיוון ששלל חי דורש מאמץ ציבורי משותף בניגוד לרכוש דומם שהלוחמים שמרו לעצמם. משימת הרישום הוטלה על ההנהגה, כלומר אַתָּה וְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְרָאשֵׁי אֲבוֹת הָעֵדָה, במטרה לחלק את השלל שווה בשווה בין הלוחמים לבין שאר העם. חלוקה זו, לצד הפרשת מכס לה' עבור הכוהנים והלוויים, נועדה למנוע קנאה ולהדגיש כי ההצלחה במלחמה שייכת לה' ולכלל האומה.