במדבר, פרק ל״א, פסוק כ״ח

לאחר הניצחון במלחמת מדין, שהייתה מלחמת נקמה של ה' בארץ זרה, הצטוו ישראל להפריש חלק מהשלל כהקדשה לשם שמים. פעולה זו, שמשמעותה וַהֲרֵמֹתָ מֶכֶס לַיהֹוָה בדרך של הפרשת מס, נעשית בראשונה לפני חלוקת הביזה ומאפשרת לכהנים לקבל חלק מהשלל. מֵאֵת אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הַיֹּצְאִים לַצָּבָא נגבה שיעור נמוך של אֶחָד נֶפֶשׁ מֵחֲמֵשׁ הַמֵּאוֹת מכל סוגי השלל, בין אם הוא מִן הָאָדָם וּמִן הַבָּקָר וּמִן הַחֲמֹרִים וּמִן הַצֹּאן. ה' בחר להקל על הלוחמים משום שהסתכנו וטרחו בקרב, לעומת שאר העדה שנדרשה לתת מס גדול יותר. מס הלוחמים ניתן ישירות לאלעזר הכהן כדי להזכיר להם שהניצחון לא הושג רק בכוח חרבם, אלא בזכות כוחו הרוחני של הכהן וכלי הקודש.