במדבר, פרק ל״א, פסוק ג׳

לקראת מלחמתו האחרונה לפני מותו, משה פועל בזריזות וקורא לעם הֵחָלְצוּ, כלומר להתחמש ולנתק את עצמם משגרת ביתם לטובת המערכה. הוא מבקש שיתנדבו מֵאִתְּכֶם אֲנָשִׁים צדיקים, היודעים בעצמם כי נותרו טהורים מחטא העריות, וְיִהְיוּ עַל מִדְיָן מתוך עליונות רוחנית וכוונת מצווה טהורה. משה מכריז כי מטרתם היא לָתֵת נִקְמַת ה', שכן המנסה להחטיא את ישראל נחשב כפוגע בה' עצמו, ובכך הוא מוודא שהלוחמים יפעלו לשם שמים ולא מתוך יצר נקמנות אישי. המכה מכוונת דווקא בְּמִדְיָן ולא במואב, משום שהמדיינים פעלו מתוך שנאת חינם כדי להחריב את ישראל מוסרית, וכן כדי לחוס על מואב שמהם עתידה לצאת רות.