לאחר הניצחון על מדין, אַנְשֵׁי הַצָּבָא הפשוטים לקחו לעצמם שלל אישי רב שכלל זהב, בגדים וכלים. הם בָּזְזוּ אִישׁ לוֹ, כלומר כל חייל שמר את הביזה לעצמו מבלי לחלוק אותה עם הציבור או לתת עליה דין וחשבון. הימנעותם מהקדשת השלל לה', בשונה מקציני הצבא, נובעת מכך שלקחו את התכשיטים ישירות מנשות מדין ונכשלו בהרהור עבירה שפסל את השלל להקרבה. לחלופין, ייתכן שדווקא החיילים הפשוטים היו בטוחים לחלוטין בניקיונם הרוחני וידעו שלא חטאו, ולכן בניגוד לקצינים שחששו והביאו קרבן כפרה, הם לא ראו סיבה להקדיש את שללם.
במדבר, פרק ל״א, פסוק נ״ג
פרשת מטות
אַנְשֵׁי֙ הַצָּבָ֔א בָּזְז֖וּ אִ֥ישׁ לֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.