וַיֵּצְאוּ מֹשֶׁה וְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְכׇל־נְשִׂיאֵי הָעֵדָה לִקְרָאתָם כדי לחלוק כבוד מיוחד לצבא המנצח ולהביע הערכה על יושרו, שכן הלוחמים לא שלחו ידם בביזה. המפגש נערך אֶל־מִחוּץ לַמַּחֲנֶה משום שהחיילים נטמאו בקרב ונאסר עליהם להיכנס פנימה, ונוכחות המנהיגים כולם נועדה להורות להם בדרכי נועם להישאר בחוץ לשם טהרה. סיבה דחופה נוספת ליציאת ההנהגה הייתה לעצור נערים פזיזים שניסו לחטוף מן השלל העצום שנותר מחוץ למחנה. עם זאת, קבלת הפנים החגיגית קיבלה תפנית חדה כאשר משה כעס על כך שהלוחמים הותירו בחיים את נשות מדין, אשר החטיאו את העם בעבר.
במדבר, פרק ל״א, פסוק י״ג
פרשת מטות
וַיֵּ֨צְא֜וּ מֹשֶׁ֨ה וְאֶלְעָזָ֧ר הַכֹּהֵ֛ן וְכׇל־נְשִׂיאֵ֥י הָעֵדָ֖ה לִקְרָאתָ֑ם אֶל־מִח֖וּץ לַֽמַּחֲנֶֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.