הלוחמים השבים ממלחמת מדין נדרשים לשהות מחוץ למחנה, וְאַתֶּם חֲנוּ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, כדי להתרחק מכבוד ה' השוכן בתוכם ולמנוע את הפצת טומאתם להמון העם. הכתוב קובע כי כֹּל הֹרֵג נֶפֶשׁ וְכֹל נֹגֵעַ בֶּחָלָל, כלומר במת, נטמא בטומאה חמורה, שכן גם אדם שהרג באמצעות נשק נטמא מהכלי עצמו אף ללא מגע ישיר בגופה. משום כך עליהם להיטהר באפר פרה אדומה, תִּתְחַטְּאוּ, כדי שלא להכניס את טומאת המת אל המקדש. חובת הטהרה חלה גם על השבויים, אַתֶּם וּשְׁבִיכֶם, בין אם הכוונה היא לחיטוי בגדיהם וכלים שברשותם כדי שלא יטמאו את ישראל, ובין אם כהכנה לגיורם העתידי שבו יצטרכו להיטהר כבני ברית.
במדבר, פרק ל״א, פסוק י״ט
פרשת מטות
וְאַתֶּ֗ם חֲנ֛וּ מִח֥וּץ לַֽמַּחֲנֶ֖ה שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים כֹּל֩ הֹרֵ֨ג נֶ֜פֶשׁ וְכֹ֣ל ׀ נֹגֵ֣עַ בֶּֽחָלָ֗ל תִּֽתְחַטְּא֞וּ בַּיּ֤וֹם הַשְּׁלִישִׁי֙ וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י אַתֶּ֖ם וּשְׁבִיכֶֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.