במדבר, פרק ל״א, פסוק כ״א

לאחר הניצחון על מדין, וַיֹּאמֶר אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן את הלכות טהרת הכלים, תפקיד שהועבר אליו משום שמשה כעס ושכח את ההלכה או כדי לבסס את סמכותו של אלעזר לעתיד. הוא פונה דווקא אֶל אַנְשֵׁי הַצָּבָא הפשוטים, הַבָּאִים לַמִּלְחָמָה ושבים כעת מן הקרב, מכיוון שהם אלו שבזזו כלי בישול ממתכת המצריכים הכשרה, בניגוד לשרים שלקחו בעיקר בגדים. בהכרזתו זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה, אלעזר מתייחס לדיני הטהרה מטומאת מת ומדגיש את גזירת הכתוב המחמירה האוסרת שימוש בכלים אלו ללא הגעלה. בסיום דבריו הוא מבהיר כי ההלכה היא אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה, כדי להפגין ענווה ולשמור על כבוד רבו, תוך הצגת עצמו כשליח בלבד שנועד להעביר את פרטי הדין.