במדבר, פרק ל״א, פסוק ד׳

הגיוס למלחמת נקמת ה' במדיין דורש ייצוג שוויוני של העם כולו, ולכן נלקח מספר זהה של אֶלֶף לַמַּטֶּה אֶלֶף לַמַּטֶּה. כפילות זו מלמדת כי בפועל גויסו אלפיים איש מכל שבט, אלף לוחמים בחזית ואלף שומרי כלים בעורף, כדי להעמיד עשרים וארבעה אלף איש כמשקל נגד רוחני לאלו שמתו במגפת פעור. ההוראה כי לוחמים אלו יילקחו לְכֹל מַטּוֹת יִשְׂרָאֵל כוללת באופן חריג גם את שבט לוי, כדי לזכות את כולם במצווה ולהראות שהפגיעה בעם מצריכה תגובה משותפת. אף על פי שצירוף לוי מעלה את מניין השבטים לשלושה עשר, נשמר המספר של שנים עשר אלף לוחמים שאותם תִּשְׁלְחוּ לַצָּבָא, משום ששבטי אפרים ומנשה נספרו יחד כשבט אחד, או משום שהלויים לא לחמו פיזית אלא שימשו בתפקיד רוחני של נשיאת ארון הברית.