במדבר, פרק ל״א, פסוק נ״א

לאחר הניצחון במלחמת מדין, וַיִּקַּח מֹשֶׁה וְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֶת־הַזָּהָב מֵאִתָּם, כלומר הם קיבלו מידי מפקדי הצבא ושקלו את התרומה העצומה, שהייתה רק חלק קטן משפע השלל שניצול. אף על פי שה' ציווה שגם נשיאי העדה יפקחו על קבלת הזהב כדי למנוע חשד, הנשיאים נתנו אמון מלא באלעזר ובחרו שלא להגיע. התרומה כללה כֹּל כְּלִי מַעֲשֶׂה, שכן המפקדים הקפידו להביא כלים שלמים וראויים לשימוש ולא שברי זהב, מתוך הבנה שהקרבת כלים שבורים נחשבת לזלזול. כלים אלו היו תכשיטי נשים ששימשו בעבר בחטא בעל פעור, ומלאכת האמנות שלהם הייתה יקרה יותר משווי הזהב עצמו. מסירת הכלים היקרים מבלי לחמוד אותם מעידה על יושרם של המפקדים, ומוכיחה כי היו ראויים לנס הגדול שבו לא נהרג אף חייל במלחמה.