במדבר, פרק ל״א, פסוק ח׳

סיומה של המלחמה מגיע לשיאו בהוצאה להורג ממוקדת של הנהגת האומה, וְאֶת מַלְכֵי מִדְיָן הָרְגוּ יחד עם שאר הרוגי המלחמה, או שהומתו אחרונים כדי שישאו באשמה עַל חַלְלֵיהֶם הרבים שנפלו בגללם. פירוט שמותיהם, אֶת אֱוִי וְאֶת רֶקֶם וְאֶת צוּר וְאֶת חוּר וְאֶת רֶבַע, נועד להדגיש את גבורת ה' שסייע לישראל להכניע הנהגה כה חזקה ללא אבדות בנפש. החזרה על כך שהם חֲמֵשֶׁת מַלְכֵי מִדְיָן מלמדת שכשם שכולם חברו יחד כדי להחטיא את ישראל, כך הושוו כולם בעונשם ונהרגו יחד. באותו מעמד באו חשבון גם עם אדריכל המכשול המוסרי, וְאֵת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר, שחזר לזירה כדי לדרוש ממדין שכר על מותם של בני ישראל במגפה. בניגוד למלכים שנהרגו כחללי קרב, אותו הָרְגוּ בֶּחָרֶב בהוצאה להורג משפטית בגין כישוף, וכעונש מידה כנגד מידה על שניסה להמיר את כוח הדיבור שלו בכוח הנשק נגד ישראל.