תארו לעצמכם שהשתתפתם במשימה קשה ומאתגרת, וחזרתם הביתה עם המון אוצרות ודברים יקרים. למי הייתם מחלקים אותם? לאחר שניצחו במלחמת מדין, החיילים חזרו עם שלל רב. ה' נתן להם הוראה מיוחדת איך לחלק אותו וביקש מהם: וַהֲרֵמֹתָ מֶכֶס. הכוונה היא שצריך להרים ולהפריש חלק מהשלל כמו מס או מתנה לה', וזה הדבר הראשון שצריך לעשות לפני שמחלקים את השאר.
כמה בדיוק החיילים היו צריכים לתת? ה' קבע שהם יתנו אֶחָד נֶפֶשׁ מֵחֲמֵשׁ הַמֵּאוֹת, כלומר, מתוך כל חמש מאות בעלי חיים או אנשים שהביאו, הם צריכים לתת רק אחד. זהו חלק קטן מאוד, והסיבה לכך היא שה' רצה להקל על הלוחמים. הם אלו שהתאמצו, עבדו קשה והסתכנו בשדה הקרב. לשם השוואה, שאר העם שנשאר בבית ולא יצא להילחם, קיבל גם הוא חלק מהשלל אך היה צריך לתת מתוכו חלק גדול הרבה יותר ללויים, כדי להודות להם על התפילות שלהם ועל כך ששמרו על משכן ה'.
את המס הקטן של הלוחמים נתנו ישירות לאלעזר הכהן. הנתינה הזו לא הייתה סתם חלוקה של רכוש, אלא היה לה מסר חינוכי חשוב. כשהחיילים נתנו את החלק שלהם לכהן, זה הזכיר להם דבר עמוק מאוד: הם לא ניצחו במלחמה רק בגלל שהם היו חזקים או החזיקו בנשק, אלא בזכות הכוח הרוחני של הכהן הגדול, התפילות וכלי הקודש שליוו אותם אל החזית.