דניאל, פרק ז׳, פסוק כ״ה

שליט עריץ עתידי ידבר דברי גידוף לְצַד עִלָּאָה, כלומר כלפי מעלה כנגד ה'. בנוסף, הוא יְבַלֵּא, ישחוק וישחית, את קַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִין שהם עם ישראל והצדיקים שבו, ברדיפה שיש המזהים עם עליית שלטון האסלאם. השליט וְיִסְבַּר, יחשוב ויתכנן בליבו, לְהַשְׁנָיָה זִמְנִין וְדָת באמצעות עקירת משפטי התורה, שינוי המועדים והעברת ישראל על דתם. עם זאת, ישראל וְיִתְיַהֲבוּן בִּידֵהּ, יימסרו לשליטתו, רק לתקופה קצובה ומסתורית של עַד־עִדָּן וְעִדָּנִין וּפְלַג עִדָּן, כלומר עת, עיתים וחצי עת. חישוב סתום זה לקץ הימים מתפרש כפשוטו כזמן קצר של שנתיים וחצי, או כצופן לתקופות היסטוריות ארוכות המצביעות על מועד קץ הגלות.