יצא לכם פעם להיפרד ממדריך או ממורה שאהבתם מאוד? תארו לעצמכם איך הרגישו בני ישראל כשמשה רבנו, המנהיג המסור שלהם, עמד להיפרד מהם. רגעים ספורים לפני פטירתו, משה מזכיר להם שוב את העונש שקיבל. הוא אומר שה' הִתְאַנַּף בו, כלומר התמלא בכעס. משה מסביר שהכעס הזה היה עַל דִּבְרֵיכֶם, בגלל ההתנהגות של העם ושרשרת התלונות שלהם לאורך השנים במדבר. משה מדגיש פעמיים את העונש שלו, גם לְבִלְתִּי עָבְרִי אֶת הַיַּרְדֵּן וגם וּלְבִלְתִּי בֹא אֶל הָאָרֶץ, כדי להבהיר עד כמה ההחלטה מוחלטת. נאסר עליו להיכנס לארץ ישראל יחד איתם, ואפילו לא בנפרד דרך גבול אחר.
אבל למה משה בוחר לדבר על העונש שלו דווקא עכשיו, רגע לפני הסוף? משה בעצם מעביר לעם מסר חשוב ואוהב. הוא מסביר להם שעד עכשיו הוא היה איתם, שמר עליהם והדריך אותם. מעכשיו, כשהם ייכנסו לארץ ישראל ויחיו בשפע, הוא כבר לא יהיה שם כדי להזכיר להם לשמור על התורה, ולכן עליהם להיות זהירים פי כמה. בנוסף, משה דואג שאחרי שימות, העם יזכור את הניסים העצומים שעשה ויטעה לחשוב שהוא סוג של כוח עליון. לכן הוא טורח להדגיש שהוא בסך הכל אדם בשר ודם, שעשה טעות וקיבל עונש מה'. ולמרות שמשה נענש בגללם, הוא לא שומר להם טינה, אלא ממשיך לדאוג להם ולהזהיר אותם מתוך אהבה גדולה.