קרה לכם פעם שמישהו קרוב אליכם נסע למקום רחוק, ורגע לפני הפרידה הוא נתן לכם עצה ממש חשובה מכל הלב? זה בדיוק מה שקורה כאן. משה רבנו עומד מול עם ישראל ויודע שהחיים שלו עומדים להסתיים. הוא מנצל את הרגעים האחרונים שלו כדי להזהיר את העם ולתת להם הדרכה. משה יודע שברגע שהם ייכנסו לארץ ישראל, הוא כבר לא יהיה שם כדי לשמור עליהם או לתקן אותם אם יטעו בדרך. לכן כל כך חשוב לו לדבר איתם עכשיו, כשהוא עוד בחיים ויכול לעזור.
משה אומר לעם אֵינֶנִּי עֹבֵר. אפשר לחשוב שאם משה כבר אמר שהוא עומד למות, מובן מאליו שהוא לא יעבור את נהר הירדן, אז למה להוסיף את המילים האלו? ההסבר הוא שמשה מבהיר להם שהוא לא ייכנס לארץ בשום צורה, ואפילו העצמות שלו לא יובאו לארץ ישראל אחרי מותו. כשהוא מדגיש את זה, משה מראה לעם עד כמה האהבה שלו אליהם אמיתית וטהורה. הוא מבקש מהם לשמור על המצוות כדי שיהיה להם טוב בארץ, למרות שהוא עצמו לא יזכה להיכנס ולשמוח יחד איתם. הוא לא מבקש את זה בשביל עצמו, אלא רק כי אכפת לו מהעתיד שלהם.
לעומת מצבו שלו, משה אומר להם וְאַתֶּם עֹבְרִים, כלומר רק אתם תחצו את הירדן ותיכנסו לארץ. אבל הכניסה הזו לא תהיה פשוטה. משה יודע שהעם ויהושע המנהיג שלהם יהיו מאוד עסוקים בכיבוש הארץ. בגלל שהם יהיו כל כך עמוסים במשימה הזו, לא יהיה להם מספיק זמן פנוי להתחזק ולעקור לגמרי את הרצון לעבוד עבודה זרה, וזו משימה שתיקח להם עוד דורות רבים.