קרה לכם פעם שהייתם צריכים להיפרד ממנהיג או ממורה שמאוד אהבתם וסמכתם עליו? לפעמים זה קצת מלחיץ לחשוב מה יהיה כשהוא כבר לא יהיה איתנו. זה בדיוק מה שהרגישו בני ישראל כשמשה רבנו עמד להיפרד מהם. משה דאג שכשכבר לא יהיה איתם, הם ירגישו חסרים וינסו למצוא משהו מוחשי, כמו פסל, שיזכיר להם את ה'. כדי להסביר כמה זה חמור, משה מזכיר להם אפילו את עצמו, ומסביר שה' אוהב אותנו מאוד אבל גם מקפיד על כבודו. אם משה, שהיה כל כך קרוב לה', נענש על טעות אחת, ברור שאסור לעם לעשות משהו חמור כמו עבודה זרה. לכן הוא מזהיר אותם ואומר הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן תִּשְׁכְּחוּ אֶת בְּרִית ה'. הכוונה היא לא סתם לשכוח משהו בראש, אלא ממש להזניח את ההבטחה שלנו לה' ולא לחיות בדרך שהוא מבקש מאיתנו. משה מתחיל את האזהרה שלו בלשון רבים, לכולם ביחד, אבל מסיים אותה בלשון יחיד. למה? כדי ללמד אותנו שכולנו, כל העם, אחראים זה לזה כמו גוף אחד, וצריכים לשמור שאף אחד בתוכנו לא יפר את ההבטחה הזו. משה מבקש שלא יעשו תְּמוּנַת כֹּל, כלומר שאסור בהחלט ליצור תבנית או צורה של שום דבר שקיים בעולם כדי לעבוד אותו. ובסוף, כשהוא אומר אֲשֶׁר צִוְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ, זה נשמע קצת מוזר, הרי ה' לא ציווה עלינו לעשות פסל. אבל הכוונה הפשוטה היא בדיוק ההפך: זהו דבר שה' ציווה עלינו במפורש שלא לעשות לעולם.
דברים, פרק ד׳, פסוק כ״ג
פרשת ואתחנן
הִשָּׁמְר֣וּ לָכֶ֗ם פֶּֽן־תִּשְׁכְּחוּ֙ אֶת־בְּרִ֤ית יְהֹוָה֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר כָּרַ֖ת עִמָּכֶ֑ם וַעֲשִׂיתֶ֨ם לָכֶ֥ם פֶּ֙סֶל֙ תְּמ֣וּנַת כֹּ֔ל אֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.