תארו לעצמכם שיש לכם חבר קרוב ומיוחד, שאתם אוהבים מכל הלב. איך הייתם מרגישים אם פתאום הוא היה מתעלם מכם ומתחיל לדבר רק אל חתיכת עץ או אבן? הקשר בין ה' לעם ישראל הוא קשר מיוחד וקרוב מאוד, וה' רוצה שהקשר הזה יהיה רק שלנו ושלו. כשהתורה קוראת לה' אֵל קַנָּא, היא לא מתכוונת שהוא מקנא כמו בני אדם. הכוונה היא שה' דורש שנישאר נאמנים לו, ולא נתפלל לפסלים או לכוכבים. המפרשים מסבירים את זה בעזרת משל על מלך שהבן שלו החליט להמליך כלב במקומו. המלך לא יכעס על הכלב, כי הכלב בכלל לא מבין מה קורה, אלא הוא יכעס על הבן שלו שעשה מעשה כל כך לא הגיוני. כך גם ה' לא כועס על השמש או הירח שאנשים מתפללים אליהם, אלא על בני האדם שעוזבים אותו ובוחרים בדברים חסרי כוח.
כדי להסביר את העוצמה של ה', הוא מתואר גם בתור אֵשׁ אֹכְלָה. כמובן שלה' אין גוף והוא לא באמת אש, אלא הכוונה היא שהדברים שלו הם כמו אש. לאש יש שני צדדים. מצד אחד, היא חזקה מאוד, וזה מזכיר לנו שה' הוא שופט צדק שלא מוותר ומתעלם ממעשים רעים. אבל מצד שני, לאש יש תפקיד נפלא של ניקיון וטיהור. ממש כמו שאש ממיסה ומנקה לכלוך מתוך כסף וזהב ומשאירה רק את החומר הטהור והנוצץ, כך הנוכחות של ה' עוזרת לנקות מאיתנו אמונות לא נכונות ומעשים רעים, ומשאירה אותנו טהורים, טובים וקרובים אליו.