קרה לכם פעם שעשיתם טעות גדולה והרגשתם שאתם רחוקים מהבית או ממי שאוהב אתכם? התורה מספרת לנו מראש שיהיו תקופות שבהן עם ישראל יעשה טעויות ויצטרך לצאת לגלות, רחוק מהארץ שלו. כשהמצב נהיה קשה, המילים בַּצַּר לְךָ וּמְצָאוּךָ כֹּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה מתארות את הצרות שיגיעו אל העם. למה ה' מאפשר לזה לקרות? בגלל שהוא עשה לנו כל כך הרבה ניסים ודברים טובים, הוא מצפה מאיתנו ליותר. המטרה של הקשיים היא פשוט להזכיר לעם ששום כוח אחר בעולם לא יכול לעזור להם, אלא רק ה'.
אפילו כשה' מביא קשיים, מסתתרים בהם המון רחמים. זה דומה למלך שכעס מאוד על הבן שלו ונשבע לזרוק עליו אבן ענקית וכבדה. אבל המלך כל כך אוהב את הבן שלו ולא רוצה באמת לפגוע בו, אז מה הוא עשה? הוא שבר את האבן הגדולה להמון אבנים קטנות וזרק אותן אחת אחת. כך ה' מחלק את הקשיים כדי שנוכל לעמוד בהם. בתוך כל המצב הזה קורה דבר מיוחד. הרצון המשותף של כולם לחזור אל ה' מחבר את כל האנשים יחד והופך את עם ישראל לעם אחד מלוכד.
התהליך הזה יכול לקרות בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, כלומר אחרי שעבר זמן רב מאוד, לקראת סוף תקופת הגלות. אבל ההבטחה הגדולה היא וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹהֶיךָ. אתם תחזרו ותתקרבו אל ה' לגמרי. ה' אף פעם לא נועל את הדלת. גם אם אנשים חוזרים אליו רק בגלל שקשה להם, הוא עדיין מקבל אותם באהבה רבה. בסוף התהליך, וְשָׁמַעְתָּ בְּקֹלוֹ - העם יחזור לשמוע בקול ה', שזה אומר לחזור בשמחה ללמוד תורה ולקיים את המצוות.