דברים, פרק ד׳, פסוק מ״ז

פרשת ואתחנן

Deuteronomy 4:47Sefaria

וַיִּֽירְשׁ֨וּ אֶת־אַרְצ֜וֹ וְאֶת־אֶ֣רֶץ ׀ ע֣וֹג מֶֽלֶךְ־הַבָּשָׁ֗ן שְׁנֵי֙ מַלְכֵ֣י הָֽאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֖ר בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן מִזְרַ֖ח שָֽׁמֶשׁ׃

יצא לכם פעם לנסות להתרכז וללמוד משהו חדש כשהכל מסביב רועש, מתוח ומבולגן? בטח שמתם לב שהרבה יותר קל ללמוד כשיש שקט ורוגע. משה רבנו עומד כעת ללמד את בני ישראל את המצוות, אבל הוא חיכה לרגע המתאים ביותר. התורה מדגישה שזה קרה רק כאשר וַיִּירְשׁוּ אֶת אַרְצוֹ. כלומר, משה לא התחיל להסביר את התורה מיד אחרי שהם ניצחו במלחמות מול המלכים סיחון ועוג. הוא המתין עד שבני ישראל ממש יתיישבו בארץ, יחלקו את השטח לנחלות וירגישו יציבים ובטוחים. רק כשהעם הגיע למצב של מנוחה, בלי פחד מאויבים, נוצרה האווירה המתאימה והרגועה כדי ללמוד ולקיים את המצוות. ואיפה בדיוק הם היו באותו זמן? התורה מתארת שהם היו במקום אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן. כדי שנדע לאיזה צד של נהר הירדן הכוונה, נוספו המילים מִזְרַח שָׁמֶשׁ, שמסבירות לנו שהם חנו בחלקו המזרחי של הנהר, הצד שבו השמש זורחת בבוקר.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק מ״ו
פסוק מ״ח

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.