תארו לעצמכם שאתם הולכים בלילה, ומאחוריכם מתקרבת סכנה גדולה. זה בדיוק מה שהרגישו בני ישראל כשהמצרים רדפו אחריהם לכיוון ים סוף. אבל אז קרה נס נפלא וה' יצר חומת הגנה מיוחדת. המילים וַיָּבֹא בֵּין מַחֲנֵה מִצְרַיִם וּבֵין מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל מתארות איך עמוד הענן עבר לעמוד ממש באמצע, בין המצרים לבין בני ישראל. זה מזכיר אבא שהולך בדרך עם הבן שלו, ופתאום הם רואים זאבים מתקרבים מאחור. מה האבא עושה? הוא מיד לוקח את הבן שלו על הידיים, כדי לעמוד כמו קיר ולשמור עליו בגופו מפני הסכנה. כך בדיוק הענן חצץ ושמר על עם ישראל.
בגלל שהענן עמד באמצע, נוצר מצב מיוחד מאוד שמתואר במילים וַיְהִי הֶעָנָן וְהַחֹשֶׁךְ וַיָּאֶר אֶת הַלָּיְלָה. איך יכול להיות שיש גם חושך וגם אור באותו הזמן? הענן העבה עמד שם כמו קיר אטום. בצד אחד, לכיוון של מחנה מצרים, הענן עשה חושך מוחלט. בצד השני, לכיוון של מחנה ישראל, עמוד האש המשיך להאיר להם את הדרך. המילה וַיָּאֶר מתכוונת לעמוד האש שנתן אור לישראל. הקיר של הענן פשוט חסם את האור, וכך המצרים נשארו באפלה גמורה ולא יכלו לראות לאן בני ישראל הולכים.
בגלל החושך הכבד הזה, המילים וְלֹא קָרַב זֶה אֶל זֶה מסבירות לנו שמחנה מצרים פשוט לא יכול היה להתקרב למחנה ישראל כל הלילה. המצרים פחדו להתקדם בחושך כדי לא להיכשל וליפול בדרך, וכך בני ישראל נשארו בטוחים ומוגנים לחלוטין.